מכתב לגדול א´

לכבוד האי גברא רבא יקירא מגדולי הל"ו בלאגערס שבדורינו, כבוד שמו תפארתו, הידוע לשם ולתהלה, עטרת ראשינו ומצנפת קדקדותינו, שטריימל, נרו יאיר ויפרח כשושנה ויציץ כלבנה

את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי, ואיך אבא ערום ממצוות וערטילאי ממעשים טובים, ומי עוד יודע מך ערכי כמוני אשר זה ימים כבירים לא שמתי עטי למילי וקונצי לאמרי פי, אולם כידוע נתגלה לי בחזיון לילה בשבת קודש פרשת שמות בשנת הבצורת על אודות המעשה אשר אירע להרבני החסיד ר´ אפרים מוויליאמסבורג יע"א אשר סיפרתי זה כמה שנים בקיצור נמרץ וסוד ה´ ליריאיו כידוע, וזה מלפני זמן לא רב ישנתי ואיקץ וחלמתי שנית ובא לפני הרבני החסיד הנ"ל וצעק מרה על אשר קיצצתי בנטיעות וקצצתי ידיו ושני רגליו וכמעט עד שלא פרחה נשמתו צווח ככרוכיא שממש פגעתי בהדיוקנא קדישא שלו וגזזתי צפרניו וגלחתי זקניו ושתי פיאותיו, ואיקץ ותתפעם רוחי כי אמרתי לא טוב הדבר אשר אני עושה ואיך אקצר במקום שאמרו להאריך. על כן אמרתי בלבי לחגור מחגרתי ולשנס מתני ולצבות בטני ולנפל ירכי ואבא ואשנה במגלת ספר לספר מעשה הגדול והנורא הזה ממש מילין במילין לא פחות ולא יותר אלא כמצליף וכמו שסיפרו לי מן השמים בחזיון הגדול והנורא דברים כהווייתן.

ועל מה ששאלת על אודות המילה לי"ר בלע"ז דלא ידעי רבנן מאי היא. הלא ידעת אם לא שמעת מהחכם בגויים וויליאם שייקספיר אשר גדולי הצדיקים העידו עליו שהיה בו ניצוץ מנשמת בלעם בן בעור ומספרים על הרה"ק מרוזין זי"ע שאמר על הנסיך בגויים האמלט ´אשר מחזה שדי יחזה´, ובאמצע הופעה כאשר שמע הקושיא הידוע אמר ברוך שכיוון למה שנחלקו בו חכמי ישראל אם מוטב לו לאדם שלא נברא משנברא ותירץ הקושיא בטוב טעם, ובכתבי הר"י שו"ב נמצא שהר"מ מסאווראן כאשר שמע השורות ´האין דם לישראל, והאם עין אין בציון´ אחז בשרעפיו הקדושות וענה ואמר שהמשורר בשעה שחיבר שורות אלו כיון אותן כוונות שהיו לו לבלעם בעת שאמר מה טובו, ורמז לדבר, נופל וגלוי עיני"ם, החכם הנ"ל כתב חרוט על לוח ספר מחזה נורא ממלך זקן ובא בימים ולי"ר שמו אשר בסוף ימיו כאשר בא לחלוק נכסיו בחייו, והוא לא היה מבני בריתנו ולא ידע מהמאמר חז"ל על אודות הכותב נכסיו בחיים וכו´, ונתן כל נכסיו לשתים מבנותיו ולהבת השלישי לא נתן כלום, ולבסוף בגדו בו בנותיו וגם חתניו לוקחי בנותיו בקשרים, והבת השלישי שממנה מנע הכל היא עמדה לו בשעת דוחקו, אולם השתלשלות הדברים גרמו לו שיצא מדעתו וצווח ככרוכיא באישון לילה על גבעה בחוצות העיר ולבסוף צרותיו גרמו לו מיתתו.

כמו כן ר´ אפרים היה מלך, מאן מלכי רבנן, איש עברי תמים ולבו שלם עם ה´ ויעמוד השטן על ימינו לטשטש דעתו ולבלבל מחשבתו וגרם לו לחלוק על ה´ ולנסות את ה´ ולשאול היש ה´ בקרבו אם אין וממנה נשתלשלה לנקום נקמה בה´ רחמנא לצלן מהאי דעתא, אולם לבסוף כידוע חזר בתשובה וזכה להחזיר נשמתו לבוראו באחד וכל הפמליא של מעלה יצאו לקראתו להחביאו תחת צל כנפי השכינה זכותו יגן עלינו אמן.

המצפה לישועתן של ישראל בקרוב במהרה ומעתיר בעדך כל היום

הק´ קטלא קניא

נ"ב בשם נאמן ביתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מר"ש חיווה דעתו והביע רצון קדשו להפיץ מעינותיו חוצה, ואם כבודו יכול להרשים כמה מילים בגלולותיו על אודות המעשה אשר נעשה תהיה לנס, ובגל"ל אבות תושיע בנים ודפח"ח.

חלק א´
חלק ב´
חלק ג´
חלק ד´

דער חסידישער קעניג ליר: ג´

דער דריטער חלק אין דער סעריע פון דער רעדאַקטירטער דער חסידישער קעניג ליר

נבלה נעשתה בישראל

עולם, איר ווייסט דאָך אַליין אַז איך קום נישט לאסור און נישט להתיר נאָר להשכּין שלום בין ישראל לאבינו שבשמים (בין ישראל לישראל קען אפילו אליהו אויך נישט און פאַרדעם קומט ער נישט לאסור ולהתיר). איך האַלט אויך נישט חקירות ודרישות מיט מעטאָדן באַהאַווענטע פון גוואַנטאַנאַמו, איך באַהאַנדל נישט באַשולדיקטע ווי אין אַבו-ג'רייב, און נישט איינגעשטעלטע ווי אין רובאַשקין און נישט בהמות ווידער ווי אין רובאַשקין און, איידער איך פאַרגעס, מיר האַנדלן אויך נישט מיט דער אַפּטיילונג פון דער מאַפיאַ וואָס באַנעמט זיך מיט תרנגולים מפוטמים.

וואָס מאַך איך מיך אָבער נאַריש מיט אַזעלכע משוגעתן ווען דער גאַס ברענט. איז לאָמיך קלאָר מאַכן: מיר זענען נקי מחשש נבילות וטריפות, מיר האָבן זיך קיינמאָל נישט פאַרלאָזט אויף אַ רב און מיר וועלן זיך ווייטער אַזוי פירן. נצח ישראל לא ישקר, און מיר האָבן אַ חזקת כּשרות אָן קיין שום נגיעה וויבאַלד מען באַצאָלט אונז נישט כּשרות געלט. נאָכמער, אונזערע סחורה גייט נישט דורך כּלי שני און שלישי נאָר מיר זענען אַזוי כּשר ווי קהלה געשעפטן וואָס דאָרט קען נישט אָנקומן עפּעס אַנדערש ווי כּשר למהדרין מן המהדרין.

ממילא תאו ואיתכנשו, קומט לייענען אונזערע חוות דעת איבער דער נושא ללא שום חשש פון טמטום המוח, ווי אויך אַ תשובה פאַר די וואָס זענען דורכגעפאַלן און זוכן איינער זיי צו לערנען את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

כּדי מחזק צו זיין ברכים כּושלות זענען מיר מוסיף אַלץ פּרפּראות לתורה דער ערשטער טייל פון 'דער חסידישער קעניג ליר' פריש רעדאַקטירט לכבוד די ימים טובים הבאים לקראתינו לשלום.

ציון הלא תשאלי...?

אין שיל תשעה באב אינדערפרי כאַפּט זיך דער זין אַריין דאָ דאָרט מיט אַ דינע שטראַל דורך אַ שפּאַרע אין די לאָדענס און אַ שאָטן שאַפט זיך אַרום דער ארון קודש וואו מען האָט אָפּגערוקט דעם סאַמעטען פּרוכת אויפצודעקן דאָס נאַקעטע פנים פונעם סייף. נישט אין מיין שיל אַ סייף פון גלאַנצעדיקע שטאָל ווי ביי אַ דיאַמאַנט סוחר אָדער אַ זילבער קראָם. דאָ דעקט זיך אויף אַ סייף וואָס דער מעטאַל זשאַווערט אונטער דער שיילענדיקער פאַרב, ווי אַ סייף ביי אַן אַדוואָקאַט אין ביוראָוי. אויך אין דעם סייף ליגן לעגאַלע דאָקומענטן: די טייטל דידס פון אונזער הייליק לאַנד, די סטאַטוטן פון אונזער געזעץ־שטעלער, די צוואות פון אונזערע אור־עלטערן, טראָסט דאָקומענטן וואָס די הימל און ערד זענען צו דעם די עדות און מיר די געניסערס, און שטרות פון קאָנטראַקטן וואו מיר זענען די צדדים און די שאָדענס און באַלוינונג פאַר ברעכן אָדער איינהאַלטן דעם קאָנטראַקט זענען קלאָר און דייטליך אויסגעלייגט: קלעפ און בלוט אָדער מילך און האָניק.

לייענט ווייטער אין דער אַלגעמיינער זשורנאַל

לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב

לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב, זאָגן אונז די חז”ל. און וואָס איז די שמחה? שבהן בנות ישראל יוצאות. קאַרג נאָך תשעה באב, דער טרויעריקסטער טאָג אין אונזער לוח, און באַלד וויל מען מקיים זיין עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. טאַקע ווייל נאָר ביי אונז אידן זענען שבת חזון און שבת נחמו שכינים. טאַנץ, אָבער צוברעך אויך אַ טעלער; קלאָג אָבער דו ביסט פּטור פון אַ תפילין ביי שחרית...
www.algemeiner.com/generic.asp?id=2050