מכתב לגדול א´

לכבוד האי גברא רבא יקירא מגדולי הל"ו בלאגערס שבדורינו, כבוד שמו תפארתו, הידוע לשם ולתהלה, עטרת ראשינו ומצנפת קדקדותינו, שטריימל, נרו יאיר ויפרח כשושנה ויציץ כלבנה

את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי, ואיך אבא ערום ממצוות וערטילאי ממעשים טובים, ומי עוד יודע מך ערכי כמוני אשר זה ימים כבירים לא שמתי עטי למילי וקונצי לאמרי פי, אולם כידוע נתגלה לי בחזיון לילה בשבת קודש פרשת שמות בשנת הבצורת על אודות המעשה אשר אירע להרבני החסיד ר´ אפרים מוויליאמסבורג יע"א אשר סיפרתי זה כמה שנים בקיצור נמרץ וסוד ה´ ליריאיו כידוע, וזה מלפני זמן לא רב ישנתי ואיקץ וחלמתי שנית ובא לפני הרבני החסיד הנ"ל וצעק מרה על אשר קיצצתי בנטיעות וקצצתי ידיו ושני רגליו וכמעט עד שלא פרחה נשמתו צווח ככרוכיא שממש פגעתי בהדיוקנא קדישא שלו וגזזתי צפרניו וגלחתי זקניו ושתי פיאותיו, ואיקץ ותתפעם רוחי כי אמרתי לא טוב הדבר אשר אני עושה ואיך אקצר במקום שאמרו להאריך. על כן אמרתי בלבי לחגור מחגרתי ולשנס מתני ולצבות בטני ולנפל ירכי ואבא ואשנה במגלת ספר לספר מעשה הגדול והנורא הזה ממש מילין במילין לא פחות ולא יותר אלא כמצליף וכמו שסיפרו לי מן השמים בחזיון הגדול והנורא דברים כהווייתן.

ועל מה ששאלת על אודות המילה לי"ר בלע"ז דלא ידעי רבנן מאי היא. הלא ידעת אם לא שמעת מהחכם בגויים וויליאם שייקספיר אשר גדולי הצדיקים העידו עליו שהיה בו ניצוץ מנשמת בלעם בן בעור ומספרים על הרה"ק מרוזין זי"ע שאמר על הנסיך בגויים האמלט ´אשר מחזה שדי יחזה´, ובאמצע הופעה כאשר שמע הקושיא הידוע אמר ברוך שכיוון למה שנחלקו בו חכמי ישראל אם מוטב לו לאדם שלא נברא משנברא ותירץ הקושיא בטוב טעם, ובכתבי הר"י שו"ב נמצא שהר"מ מסאווראן כאשר שמע השורות ´האין דם לישראל, והאם עין אין בציון´ אחז בשרעפיו הקדושות וענה ואמר שהמשורר בשעה שחיבר שורות אלו כיון אותן כוונות שהיו לו לבלעם בעת שאמר מה טובו, ורמז לדבר, נופל וגלוי עיני"ם, החכם הנ"ל כתב חרוט על לוח ספר מחזה נורא ממלך זקן ובא בימים ולי"ר שמו אשר בסוף ימיו כאשר בא לחלוק נכסיו בחייו, והוא לא היה מבני בריתנו ולא ידע מהמאמר חז"ל על אודות הכותב נכסיו בחיים וכו´, ונתן כל נכסיו לשתים מבנותיו ולהבת השלישי לא נתן כלום, ולבסוף בגדו בו בנותיו וגם חתניו לוקחי בנותיו בקשרים, והבת השלישי שממנה מנע הכל היא עמדה לו בשעת דוחקו, אולם השתלשלות הדברים גרמו לו שיצא מדעתו וצווח ככרוכיא באישון לילה על גבעה בחוצות העיר ולבסוף צרותיו גרמו לו מיתתו.

כמו כן ר´ אפרים היה מלך, מאן מלכי רבנן, איש עברי תמים ולבו שלם עם ה´ ויעמוד השטן על ימינו לטשטש דעתו ולבלבל מחשבתו וגרם לו לחלוק על ה´ ולנסות את ה´ ולשאול היש ה´ בקרבו אם אין וממנה נשתלשלה לנקום נקמה בה´ רחמנא לצלן מהאי דעתא, אולם לבסוף כידוע חזר בתשובה וזכה להחזיר נשמתו לבוראו באחד וכל הפמליא של מעלה יצאו לקראתו להחביאו תחת צל כנפי השכינה זכותו יגן עלינו אמן.

המצפה לישועתן של ישראל בקרוב במהרה ומעתיר בעדך כל היום

הק´ קטלא קניא

נ"ב בשם נאמן ביתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מר"ש חיווה דעתו והביע רצון קדשו להפיץ מעינותיו חוצה, ואם כבודו יכול להרשים כמה מילים בגלולותיו על אודות המעשה אשר נעשה תהיה לנס, ובגל"ל אבות תושיע בנים ודפח"ח.

חלק א´
חלק ב´
חלק ג´
חלק ד´